<h1>ספר האסופות סימן מ"ו</h1>
<h2>דף נז.</h2>
נשתברו רגליו למטה מארכובה ומצומת הגידין כשרה. למעלה מצומת הגידין וכן אם ניטלו צומת הגידין טרפה. והיכן, מקום שהגידין צומתין בארכובה, וממקום שהגידין צומתין עד מקום שמתפשטין, ובעוף שתסר חוטי הן, אם נפסק אחד מהן טרפה. ההיא צנא דאינקודי פי' סל מלא עופות, שנשתברו רגליהן מצומת הגידין ולמטה בדקן רבא בצומת הגידין ומצאן שלמים והכשירן, ואם נשבר עצם של ירך הסמוך לגוף המסורבל בבשר ואין העצם יוצא לחוץ כשרה, דאין אומרים בטרפות זו דומה לזו, שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיה, אבל אם יוצא לחוץ, אפי' עור ובשר חופין את רובו טרפה, אבל העצם האמצעי אשר בו צומת הגידין שוכבין, כיון שנשבר אינו מעלה ארוכה וטרפה.
<h2>דף נט.</h2>
בהמה או עוף שנשתברו רגליה ואין ידוע כיצד נשתברו, אע"פ שצומת הגידין קיימין, אסור לאכול ממנה מבושלת בקדרה שיש לחוש שמא נחש הכישה והטיל בה סם המות. אלא תולין אותה בשפוד, וצולין אותה בתנור, אם מתקיים הבשר בשפוד ואינו נופל, ודאי לא נשכה נחש, אלא בענין אחר נשברה, ומותרת באכילה, ואם מתמוגג הבשר ומתמסמס ונופל מן השפוד, ודאי נחש נשכה ושבר רגליה והטיל בה ארס, ואסורה באכילה מפני סכנת נפשות.
<h2>דף עו.</h2>
נשתברו רגליו למטה מארכובה ומצומת הגידין כשרה. למעלה מצומת הגידין וכן אם ניטלו צומת הגידין טרפה. והיכן, מקום שהגידין צומתין בארכובה, וממקום שהגידין צומתין עד מקום שמתפשטין, ובעוף שתסר חוטי הן, אם נפסק אחד מהן טרפה. ההיא צנא דאינקודי פי' סל מלא עופות, שנשתברו רגליהן מצומת הגידין ולמטה בדקן רבא בצומת הגידין ומצאן שלמים והכשירן, ואם נשבר עצם של ירך הסמוך לגוף המסורבל בבשר ואין העצם יוצא לחוץ כשרה, דאין אומרים בטרפות זו דומה לזו, שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיה, אבל אם יוצא לחוץ, אפי' עור ובשר חופין את רובו טרפה, אבל העצם האמצעי אשר בו צומת הגידין שוכבין, כיון שנשבר אינו מעלה ארוכה וטרפה.
<h2>דף עו:</h2>
אמר רב יהודה אמר שמואל צומת הגידין שאמרו ברובו, ואפילו ברוב כל אחד ואחד אמר רב יהודה כשאמרתי הלכה זו לפני שמואל אמר לי, מאחר ששלשה הם כיון שנפסק רוב כל אחד ואחד, עדיין יש באחר שיעור. מסיעא לי' לרבנאי דאמר רבנאי אמר שמואל, צומת הגידין שאמרו בבהמה, אפי' לא נשתייר בה אלא כחוט הסרבל, כלומר אם נפסק אחד מג' החוטין מצומת הגידין, ולא נשתייר מאותו שנפסק אלא שליש כשרה. אמר רב נשבר העצם למעלה מן הארכובה, אם רוב בשר קיים, האבר וכל הבהמה מותרין, ואם לאו זה וזה אסורין. למטה מן הארכובה, אם רוב בשר קיים, זה וזה מותר. ואם אין רוב בשר קיים, האבר אסור והבהמה מותרת. והלכתא כרב, דהדר ביה שמואל לגביה דרב.
